חוקים וגבולות


הורים הבאים ל אימון משפחתי ומתלוננים על כך שהילדים לא מכבדים את החוקים בבית.

להם אני אומרת - לפני שאנחנו כהורים קוראים לילדים שלנו לסדר כדאי שנעשה זאת בעצמינו.

לא, אינני מתכוונת לסדר בארונות. אני מתכוונת לסדר בכמות הדרישות של הורים מהילדים עליהם הם מוכנים להיאבק עד טיפת דמם האחרונה. "אם לא תאסוף עכשיו את הצעצועים לא תצא שבוע מהבית!"

למעשה מספר החוקים עליהם כדאי ממש להיאבק יהיה קטן ביותר. זה דומה לכמות האדירה של סירים שיש לנו בבית אך למעשה משתמשים רק באחדים מהם. החוקים שכדאי להקפיד עליהם יהיו חוקים הקשורים בבריאותו הגופנית והנפשית של הילד. כל היתר יהיו דרישות לגיטימיות לגמרי, אך אין צורך להיאבק עליהם, וגם לא להיכנע להם אלא לתת לתוצאות או לחיים לפעול וללמד.

הורים מנהלים מאבקי כוחות עם הילדים הרבה פעמים ללא כל צורך. נקודה.

מדוע אין בהם צורך? כי אין מאחוריהם שום ערך ממשי. הם לא באמת חשובים.

בפועל יראה ההורה בעצמו שכאשר עמד או נאבק על חוק ערכי וחשוב בצורה הנחושה והחד משמעית בד"כ אין עליו מאבקים או מלחמות עם הילדים.

הורה המקפיד על חגירת חגורת הבטיחות ברכב כפעולה חשובה לביטחונו, ימצא שהילד חוגר ללא שום וויכוח.

אך כאשר ההורה פעם מתעקש על חגורה ופעם מוותר, כי הנסיעה קצרה וכו', הילד מבין שהחגירה איננה באמת דבר חשוב.

הורים מהמגזר הדתי יכולים לספר על אין ספור וויכוחים במשך השבוע, אך גם יאמרו שבכל הנוגע לחוקי הדת  אין שום מאבקים. מדוע? כי שבת שומרים ואין טלוויזיה. נקודה.  נוטלים ידיים לפני הארוחה. נקודה. מדובר ערכים.

די בנחישות ובעקביות כדי למנוע מאבקים! אילו הורים היו מבררים ומחליטים על מה בדיוק כדאי להיאבק היה הרבה יותר קל להם להציב חוקים ולילדים הרבה יותר קל לעמוד בהם.

דוגמאות למיני מאבקים מיותרים: מה ללבוש לגן? לקחת סודר או לא?. כמות האוכל שתאכל? האם להגיע לשולחן כדי לאכול?  איזה משחק ישחק? איזה חבר להזמין?

 

מדוע חשוב להציב גבולות?

על מנת לספק לילד תחושת ביטחון! בית ללא חוקים וגבולות הוא כמו בית פרוץ ללא קירות.

הורה המציב גבולות מעיד על עצמו כהורה שאפשר לסמוך עליו, ועל מי יסמוך הילד אם לא על הוריו.

 

חשוב שהורים יכבדו את צרכיו של הילד אך גם את צרכיהם!

ב  אימון משפחתי הורים לומדים כמה דברים חשובים :

כמו – קביעת שעת ההשכבה בלילה על מנת לאפשר להם זמן ביחד וכל אחד לחוד.

כמו – שעה קצרה למנוחה לאחר יום עבודה על מנת ללמד את הילד שלא רק הוא קיים בעולם.

כמו-  ההתנהלות בבקרים: קימה, רחיצה, לבוש, ללא וויכוחים, על מנת שיוכלו לצאת ליום העבודה רגועים ושלווים.

כמו-  לקנות גם לעצמו ולא רק לילד כי נגמר התקציב!

הורים המוותרים על צרכיהם לטובת הילדים למעשה מוותרים על כבודם העצמי. ילד שגדל בין הורים שלא מכבדים את עצמם אל יתפלאו שילדם לא מכבד אותם.

 

לסיכום:

 1. הורים מהווים מודל ודוגמא אישית לילדים לכן ראשית עליהם לכבד את החוקים בכך שיעמדו על קיומם.

    לעולם לא לומר : "ניכנס באין כניסה -  אין פה שוטר כרגע"  "תגיד לשכנה שאני לא בבית"

2. הורים צריכים לברר בעצמם אילו חוקים הם רוצים בבית. (חוקים שיש מאחוריהם ערך כמו: סדר, התחשבות)

2. את ההוראות רצוי לתת באופן ברור בהחלטיות ובעקביות.

     אין לומר אולי בבקשה תסדר את הצעצועים?" אלא "הצעצועים צריכים להיות מסודרים בארון!

3. לעולם לכבד את הילדים, להימנע מהעלבות צעקות והשפלות גם כאשר הם מוציאים אתכם מדעתכם.