ילד שלי מושלם


פעמים רבות הורים מתארים את הפרפקציוניסטיות של ילדם כתכונה טובה. הם גאים שבתעודה לעולם לא יהיה  ציון נמוך מ - 100, הם מאושרים מכך שהילד שלהם רוצה שהכל יהיה מושלם, משקיע בכל מחיר, כזה שלא ינוח ולא ירגע עד שיהיה בטוח ב 100% מתוצאות מעשיו.

השאלה שאני בדרך כלל שואלת מי שמגיע אלי להדרכת הורים  היא "ומה קורה לו כשהוא לא מצליח" מה קורה כשלא הכל מסתדר לפי ראות עיניו, כשהוא לא מצליח במבחן, או כאשר הוא מפסיד במשחק עם חברים? בשלב הזה ההורים מתארים שורה של תגובות, התנהגויות, אמירות על עצמו ועל העולם כולו, שמעידות על מצוקה, על חוסר שביעות רצון  שנמשך לעיתים ללא כל פרופורציה ל"אי הצלחה" או לכישלון.  הילד מתואר כלחוץ, מתוח, ילד שנמנע מלעשות דברים שיש לו חשש שלא יצליח בהם, ובעיקר תחושה קשה שהוא לא שווה, לא מספיק טוב, למרות אין סוף הצלחות בעבר.

בתהליך הדרכת הורים הם לומדים שהילד הפרפקציוניסט למד מחוויותיו ומתוך קשריו עם הוריו  שהחיים הם סוג של מרוץ-  שהחיים הם תחרות. ובתחרות כמו בתחרות יש מנצחים ומפסדים והוא חייב להיות כמובן בצד המנצח כי רק כך יש לי מקום רק כך אני שווה בעיני ובעיקר בעיני האנשים המשמעותיים ביותר בחייו והם ההורים.

בהדרכת הורים לומדים ההורים שהילד כמו המבוגר הפרפקציוניסט  אינם יכולים להפריד בין מי שהם לבין תוצאות מעשיהם. כלומר אם הם נכשלו זה אומר שהם הם הכישלון ואם הצליחו הם המוצלחים. מאפיין נוסף של הפרפקציוניסטים הוא שהעשייה שלהם איננה נובעת מההצלחה, כפי שנהוג לחשוב, אלא דווקא מהפחד להיכשל, הפחד מלעשות טעות, הפחד מלא להיות הטובים ביותר, וברגע שהם חווים כשלון הם מרגישים שהם לא בסדר שהם לא שווים. ולהיות לא בסדר/לא משולם/  זה מסוכן !

הסכנה עליה הם מדברים, שלא במודע כמובן, היא בדרך כלל אהבת ההורים. אהבה שהם חוששים, בטעות, שיזכו לה רק אם יהיו המוצלחים, המושלמים רק אם יעמדו בציפיותיהם.

המחשבה הזו שהם עלולים לאבד את אהבת ההורים איננה באה בחשבון עבור ילד.

אמרתי בטעות מפני שאף הורה לא חושב שבציפיותיו הגבוהות, הוא מעביר לילד שהצלחה היא תנאי לקבלתו או אהבתו,  אך נמצא כי ילדים פרפקציוניסטים גדלים בדרך כלל בבית שמטפח פרפקציוניזים. האווירה והמסר בבית הם שצריך או חייבים להצליח. הילד מבין מכך שהוא חייב להיות מושלם אחרת לא יהיה אהוב.

הציפיות הגבוהות של ההורים, הביקורת על כל מעשה, והורה שבעצמו אדם פרפקציוניסט הם התנאים הדרושים לילד שיהפוך לפרפקציוניסט .

להורים שמגיעים לקבל הדרכת הורים, כי הבחינו שילדם משלם מחיר  כדי לרצות ולמלא את ציפיותיהם, עצתי היא לבדוק איפה התרומה שלהם, כיצד הם מעודדים, ללא כוונה כמובן, את התכונה המסוכנת, לדעתי - להיות פרפקציוניסט.

להורים  אלו אני מציעה מספר דברים:

1. להראות לילד, בדיבור במחשבה אך בעיקר במעשה, שהם מקבלים אותו כפי הוא. כשהוא מצליח וכאשר איננו מצליח.

2. לא לרחם עליו כשאיננו מצליח. לתת לו לחוות את התסכול ולומר לו  "אני מבין שקשה לך ואני סומך עליך שתמצא את הדרך בפעם הבאה" 

3. לשתף בכישלונות שחוו כילדים וגם כמבוגרים.

4. להוקיר את הילד על המאמצים והניסיונות שהוא עושה כדי להצליח.

5. להביע הסכמה והבנה כאשר איננו רוצה להצליח/ או מוותר על עשייה מסוימת. זה לגמרי בסדר לא לרצות.

5. לאמר לילד שהוא תמיד אהוב ורצוי ללא קשר להצלחות או כישלונות. זוהי אהבה ללא תנאי!

ילד שגדל באווירה טובה יפתח תחושה חברתית גבוהה ומפה השמיים הם הגבול למימוש כל היכולות והכישורים שלו.