מתי ציפיות הן גבוהות?


אני בסדר, ויש לי מקום במשפחה רק אם........
תחושה זו מלווה ילדים רבים. כאשר "הרק אם"  משתנה ממשפחה למשפחה.
כמו אמירה של ילד "יש לי מקום רק אם אני תלמיד טוב"
או "יש לי מקום רק אם אני עושה מה שאומרים לי"  או "יש לי מקום רק אם אני עוזר"
לילד זה נשמע ומרגיש כאילו מקומו על תנאי ושייכותו תלויה בהתנהגות ולא מעצם קיומו.
ובודאי תשאלו מה רע בכך, הרי אני רוצה רק בטובתו?! אני רוצה שילמד, שיצליח בחברה.
אין ספק שהורה אוהב את הילד שלו תמיד, אך לפעמים הציפיות של ההורה מהילד משנות את הפוקוס מהילד אל התנהגותו.
אימון משפחתי יכול להביא את השינוי הקטן הזה בתפיסת העולם של ההורה אשר יכולה להביא לשינוי גדול מאד לטובת היחסים בניהם. עימותים ומאבקים רבים הם על הרקע הזה : הילד רוצה דבר אחד וההורה רוצה דבר אחר.
ההתנגשות בין הרצונות לגיטימית מאד. אנחנו שונים זה מזה וככאלה יש לנו דעות שונות אך איננה לגיטימית כאשר היא הופכת למאבק על מי צודק יותר, מי יודע יותר, מהנכון לילד ומה לא.
נכון הוא שישנם נושאים בהם ההורה צריך לקבוע ולהחליט עבור הילד. כהורים יש לנו את האחריות לדאוג לביטחונם הפיזי הנפשי והרגשי. אך ישנם המון נושאים בהם הסמכות והידע אין להם ולא כלום עם טובת הילד.
לדוגמא:
הורה רוצה שהילד ילמד מוזיקה והילד רוצה ללכת לחוג כדורגל. כמה מאבקים על הרקע הזה אתם מכירים?
הורה שחושב שלימודי מוזיקה הוא תחביב מעניין, מפתח, חשוב, ולעומת זאת כדורגל סתם "קבוצת אנשים שרצה אחרי כדור"
ימצא עצמו מאלץ את הילד ללכת ללמוד מוזיקה על אף רצונו.
אם שני הצדדים יישארו בדעתם נוצר המתכון הבטוח למאבק כוח.
דוגמא נוספת:
האם מכריחה את הילד ללבוש גם את הסודר וגם את המעיל - כי קר בחוץ.
הילד לא מצליח לשכנע את האם כי ממש לא קר לו בכלל והוא אפילו היה מוותר על הסודר. והנה מאבק מיותר לגמרי.(כולנו יודעות שאמהות רגישות מאד לקור בעיקר של הילדים והבעל)
שני רצונות מנוגדים שאם לא תמצא הדרך לכבד כל אחד את רצונו של השני הדרך למאבקים קצרה ביותר.
הורים ודאי ישאלו אז איך בכל זאת אצליח לשכנע את הילד?
באימון משפחתי אנו לומדים כי הדרך היא דרך ההכרה בשיוויון הערך הכבוד והקבלה.
אם שתאמר לבנה – אני מבינה שלא קר לך אבל אני מציעה לך לקחת סודר, יש סיכוי טוב יותר שהילד יענה לבקשתה. ואם לא, עליה להניח לו להגיע למסקנה הזו לבד. הרי אף ילד לא ירצה לסבול קור, אז מדוע שלא יקשיב לאמא שלו שרוצה כל כך להגן עליו. אתם שואלים מדוע. כי אף אחד לא רוצה להיות המפסיד. במאבק הזה הילד רוצה לנצח כמו שהאמא רוצה לנצח.
הפריצה של מעגל המאבקים לא יכולה לבוא מן הילד. ההורה האחראי הבוגר צריך לנקוט בצעד הראשון. הצעד הראשון הוא ההבנה כי כדאי להאבק על הערכים החשובים. ולמעשה כשההתעקשות תהיה רק על הערכים החשובים ביותר במילא לא תהיה בעיה להנחיל אותם.
 מה חשוב יותר ומה חשוב פחות יחליט כל הורה על פי ערכיו.