קינאה ומריבות בין אחים


למריבות בין אחים מספר סיבות. אחת מהן היא אי הסכמה, רצון לשחק באותו משחק ואף אחד לא רוצה לוותר...

סיבה נוספת ונפוצה מאד למריבות היא הקנאה.

חלקכם בודאי ירים גבה וישאל מה יש להם לקנא? הרי אתם אוהבים את שניהם באותה מידה,נזהרים לא לקפח אף אחד מהם.
הבשורה היא -  דווקא המאמץ הבלתי נלאה להשוות (לתת באופן שווה) הוא המעצים את הקנאה ובעקבותיה את המריבות.
אין מה לעשות – ילדים נאלצים מאז ילדותם (ולעיתים עד סוף ימיהם) להיאבק ולהתחרות על אהבת ההורים.
 (עדויות לכך כבר בסיפורי התנ"ך -  יעקב ועשו,  קין והבל, יוסף ואחיו)
הורים רבים רואים בקנאה רגש שלילי אך למעשה הסכנה איננה בתחושת הקנאה אלא במאמץ לדכא כל ביטוי שלה.
לדוגמא: התערבות במריבה, למרות המאמץ להפסיקה, מגבירה את תחושת הקנאה בעיקר כשהיא נעשית לטובת צד אחד,
 או לטובת הקטן, או חלש, או הבת.......

כמאמנת משפחתית ומנחה קבוצות הורים אני מציעה להורים לא להתערב ובודאי לא לשפוט. (מי התחיל? למה?)  

אין צורך להתערב כי ילדים יודעים להסתדר לבד מצוין והורים רק מפריעים בתקשורת ביניהם.
האם שמתם לב שכשאתם לא בבית הילדים רבים פחות? מדוע?
מפני שכשאין קהל אין הצגה. הילדים למדו שאין טעם לבזבז אנרגיות על מריבה שלא תניב רווח. (הרווח כאמור הוא תשומת הלב של ההורה.)

מה עושים כשהם רבים וקוראים לכם? אומרים להם שאתם סומכים עליהם שיסתדרו ושמצאו בעצמם את הדרך לפתור את הבעיה בינהם. והאמינו לי, יש על מי לסמוך. הם יודעים לנהל משא ומתן ואף להגיע להסכמים.

אם הם לא מצליחים להגיע לעמק השווה אתם יכוליםלהציע את עזרתכם - לחשוב ביחד על דרכים לפתור את הקונפליקט ולהגיע לפשרה.
אך עפני ההתערבות יש לתת להם הזדמנות ולהאמין שהם יכולים להסתדר להסתדר. ללא האמונה הזו אתם תגררו שוב ושוב להתערבות מיותרת שתקלקל את היחסים ביניכם ובין הילדים ובעיקר תקלקל את המיומנות הזו שהם יזדקקו לה כל כך בעתיד.

ולשאלה מה לעשות כשמריבה הופכת לאלימות פיזית. אם זו לא מקובלת אצלכם, (ואני מקווה שלא) יש להפריד ביניהם עד שיירגעו ולהזכיר את החוק  "אצלנו לא מכים".

המלצה נוספת היא להימנע "מהשוואת תנאים" כשאין צורך. אין צורך לקנות מתנה לשני הילדים אם רק אחד מהם חוגג יום הולדת. אין צורך לקנות נעליים לילד כשהוא לא זקוק כרגע לנעליים חדשות ואחיו כן. מה לומר? "אתה לא צריך לכן לא נקנה" 

והכי חשוב לומר את הדברים ללא תחושת אשמה.
אתם אוהבים את שני הילדים באותה מידה ואין צורך להוכיח את זה כל הזמן.