תינוק חדש במשפחה


"האם אמא ואבא עדיין אוהבים אותי ?"
זו יכולה להיות שאלה שתעלהבראשו של ילד שעומד להיוולד אח. אם עד כה היה ילד יחיד, שהיה במרכז תשומת הלב גם של הוריו ואולי גם של הסבים והסבתות (בעיקר אם הוא נכד ממין זכר וראשון) הרי שעם לידת האח הוא עלול לחוש כמו"המלך המודח" כפי שמכנה זאת אדלר במשנתו על ההשלכות שיש לסדר הילודה על התפתחות האישיות.
מצד שני אי אפשר להתעלם מהתהליך שעובר זוג ההורים שגם להם זהו בהחלט שינוי לא פשוט. מיום נישואיהם הם עוברים שינויים לא מעטים ומשמעותיים. מזוג שזה עתה החל את צעדיו המשותפים, הם הופכים למשפחה עם ילד אחד, ובעודם לומדים ומתאמנים על התפקיד ההורי הם צריכים להתמודד עם לידת הילד השני על כל השאלות וההשלכות כמו: האם נוכל לאהוב את הילד השני כמו את הראשון? האם נוכל לתת את אותה תשומת הלב? זאת בנוסף לחששות האחרים כמו התמודדות כלכלית וכו`.
להתייחסות ההורים יש השפעה לאופן בו יקבל הילד את התינוק חדשאת הדמות הזו שנכנסה לחייו ולקחה ממנו את תשומת הלב.
עד כמה תהיה גדולה הטלטלה, עד כמה יהיה השינוי טראומטי לילד, עד כמה תשפיע על סגנון חייו תלוי הרבה מאד בהתייחסות ההורים.
הילד שהיה יחיד, לעתים שנה שנתיים ואולי יותר, חש את עוצמת החרדה של הוריו. הוא שואל שאלות, מקשיב וקולט ברגישותו הרבה,
על פי התנהגות ההורה על פי תגובותיו על פי התשובות שיקבל, טון הדיבור והמילים בהן משתמש ההורה,האם אסון עומד להתרחש עליו ואם לאו.
הורים רבים חשים רגשות אשמה על "העוול הנורא" שנעשה לילד על כי נולד לו אח. רגשות האשמה מובילים את ההורים למסע של פיצוי, וריצוי, הרעפת מתנות, וויתורים. אט אט חודרים הדברים למודעותו של הילד והוא מתחיל להאמין שאולי אכן יש משהו במה שהוריו משדרים באופן ישיר או עקיף. אולי אכן נעשה לו עוול, אחרת לא ברור לו מדוע נעשה שינוי קיצוני ביחס היום יומי אליו היה
מורגל.
מרגע זה יהיה עסוק בשאלה שלגביו היא קיומית: מקומו וערכו במשפחה. החשש שמא יאבד את מעמדו מעוררת גם בו חרדה גדולה אשר מובילה אותו להתנהג בהתאם. בדרך כלל הבחירה שלו, זו המאפיינת ילדים בכורים רבים, תהיה להתאים עצמו לציפיות ההורים, להיות הילד הטוב, הממושמע, הצייתן, המרצה, האחראי מדי......... הוא יעשה הכול כדי לשמור על מקומו, להיות אהוב ורצוי.
כפי שאמרתי, תסריט זה יתרחש כאשר ההורים חשים רגשות אשמה אך תסריט אחר לגמרי יתרחש אם המסר שיועבר יהיה המסר ההפוך: התינוק חדששהצטרף למשפחה שלנו עומד להוסיף שמחה ואושר. כולנו נצא נשכרים מכך"
מה אם כן כדאי לעשות. באיזה תסריט אנחנו כהורים נבחר?
כיצד ליצור אצל הילד תחושה ביטחון שהוא חשוב ושייך גםאם נוסף עוד משהו למשפחה.
א.שיתוף– לשתף בחוויות שקורות עם התינוק - מה אכל, מתי ישן, מתי חייך... לשתף במה שעובר ההורה - קמתי באמצע הלילה כדי
האכיל אותו, ישנתי כי הייתי עייפה... ועוד מחוויות שאינן קשורות לאח - עבודה, מקרה מעניין שקרה...
ב.התייעצות- להתייעץ איתו בנוגע לתינוק במה כדאי להלביש אותו כיצד להרגיע אותו... וכמובן
בדברים הקשורים אליו בלבד- במה ירצה לשחק, מה ירצה לאכול .. או בעניין משפחתי רלוונטי המתאים לגילי ויכולותיו
ג.בקשת עזרה– לבקש את עזרתו במטלות כמו הבאת הטיטול, המוצץ, מילוי מים באמבטיה...
עזרה בכל הקשור למשפחה ולבית כמו: לסדר את החדר, לפנות מהשולחן, הכול על פי גילו ומידת יכולותיו.
ד.בילוי משותף– לקבוע שעה בשבוע בה ההורים או לפחות אחד מהם מבלה עם הילד לבד - לקרוא לו ספור, לשחק.....
לראות ביחד סרט שילד יבחר להשתדל שזו תהיה בחירה של הילד.
ה. לנהוג בטבעיות- לא להסתיר רגשות שמחה כלפי התינוק החדש. כפי שאתם עושים כלפיו מאז נולד וגם זה כלפי זה כהורים .
ו.לאפשר אינטראקציהבין האחים. גם חום ואהבה וגם ביטויים של כעס וקנאה. כמובן לשים גבולות כשמדובר באלימות כלשהי.
במקרה כזה להרחיק את הילד כפי שמרחיקים מפני כל סכנה.
ה.להקפיד להמשיך ולהנהיג את החוקיםוההרגלים שהיו נהוגים בבית עד שנולד התינוק. שינה במיטה שלו, הליכה לישון בשעה
הקבועה, אכילה באותו המקום, להמשיך וללכת לגן כרגיל.... ולהוסיף כללים לפי הצורך.
ו.הסכמים– להתחיל לבנות מערכת הסכמים עם הילד. כן, גם ילדים קטנים יכולים לעמוד בהסכם.
לקנות רק אם יש צורך - לעיתים על מנת לפצות את האח ישנה נטייה לקנות באופן שווה - על כל קנייה לתינוק גם לאחיו
הבכור (משחק, בגד) אין צורך, זה מעורר שוב את שאלת הקיפוח.
ז.להקשיב לביטויי אומללות - אך לא להיגרר ולהגיב בהתנצלות או בהוכחות על כך שאינו צריך להרגיש כך וכדומה.
לגלות הבנה לסימני רגרסיה כמו הרטבה, בכיינות. לטפל בהם באופן ענייני וללא השפלות. אמירות כמו אתה ילד גדול, בוגר,
מיותרות לחלוטין.
ח.להוקיר על העזרה, שיתוף הפעולה, הסבלנות והעצמאות שהוא מגלה. גם אם הם מופיעים רק לעיתים.

"האם אמא ואבא עדיין אוהבים אותי ?"

זו יכולה להיות שאלה שתעלהבראשו של ילד שעומד להיוולד אח. אם עד כה היה ילד יחיד, שהיה במרכז תשומת הלב גם של הוריו ואולי גם של הסבים והסבתות (בעיקר אם הוא נכד ממין זכר וראשון) הרי שעם לידת האח הוא עלול לחוש כמו"המלך המודח" כפי שמכנה זאת אדלר במשנתו על ההשלכות שיש לסדר הילודה על התפתחות האישיות.
מצד שני אי אפשר להתעלם מהתהליך שעובר זוג ההורים שגם להם זהו בהחלט שינוי לא פשוט. מיום נישואיהם הם עוברים שינויים לא מעטים ומשמעותיים. מזוג שזה עתה החל את צעדיו המשותפים, הם הופכים למשפחה עם ילד אחד, ובעודם לומדים ומתאמנים על התפקיד ההורי הם צריכים להתמודד עם לידת הילד השני על כל השאלות וההשלכות כמו: האם נוכל לאהוב את הילד השני כמו את הראשון? האם נוכל לתת את אותה תשומת הלב? זאת בנוסף לחששות האחרים כמו התמודדות כלכלית וכו`.
להתייחסות ההורים יש השפעה לאופן בו יקבל הילד את התינוק חדשאת הדמות הזו שנכנסה לחייו ולקחה ממנו את תשומת הלב.
עד כמה תהיה גדולה הטלטלה, עד כמה יהיה השינוי טראומטי לילד, עד כמה תשפיע על סגנון חייו תלוי הרבה מאד בהתייחסות ההורים.
הילד שהיה יחיד, לעתים שנה שנתיים ואולי יותר, חש את עוצמת החרדה של הוריו. הוא שואל שאלות, מקשיב וקולט ברגישותו הרבה,
על פי התנהגות ההורה על פי תגובותיו על פי התשובות שיקבל, טון הדיבור והמילים בהן משתמש ההורה,האם אסון עומד להתרחש עליו ואם לאו.
הורים רבים חשים רגשות אשמה על "העוול הנורא" שנעשה לילד על כי נולד לו אח. רגשות האשמה מובילים את ההורים למסע של פיצוי, וריצוי, הרעפת מתנות, וויתורים. אט אט חודרים הדברים למודעותו של הילד והוא מתחיל להאמין שאולי אכן יש משהו במה שהוריו משדרים באופן ישיר או עקיף. אולי אכן נעשה לו עוול, אחרת לא ברור לו מדוע נעשה שינוי קיצוני ביחס היום יומי אליו היה
מורגל.
מרגע זה יהיה עסוק בשאלה שלגביו היא קיומית: מקומו וערכו במשפחה. החשש שמא יאבד את מעמדו מעוררת גם בו חרדה גדולה אשר מובילה אותו להתנהג בהתאם. בדרך כלל הבחירה שלו, זו המאפיינת ילדים בכורים רבים, תהיה להתאים עצמו לציפיות ההורים, להיות הילד הטוב, הממושמע, הצייתן, המרצה, האחראי מדי......... הוא יעשה הכול כדי לשמור על מקומו, להיות אהוב ורצוי.
כפי שאמרתי, תסריט זה יתרחש כאשר ההורים חשים רגשות אשמה אך תסריט אחר לגמרי יתרחש אם המסר שיועבר יהיה המסר ההפוך: התינוק חדששהצטרף למשפחה שלנו עומד להוסיף שמחה ואושר. כולנו נצא נשכרים מכך"
מה אם כן כדאי לעשות. באיזה תסריט אנחנו כהורים נבחר?
כיצד ליצור אצל הילד תחושה ביטחון שהוא חשוב ושייך גםאם נוסף עוד משהו למשפחה.
א.שיתוף– לשתף בחוויות שקורות עם התינוק - מה אכל, מתי ישן, מתי חייך... לשתף במה שעובר ההורה - קמתי באמצע הלילה כדי
האכיל אותו, ישנתי כי הייתי עייפה... ועוד מחוויות שאינן קשורות לאח - עבודה, מקרה מעניין שקרה...
ב.התייעצות- להתייעץ איתו בנוגע לתינוק במה כדאי להלביש אותו כיצד להרגיע אותו... וכמובן
בדברים הקשורים אליו בלבד- במה ירצה לשחק, מה ירצה לאכול .. או בעניין משפחתי רלוונטי המתאים לגילי ויכולותיו
ג.בקשת עזרה– לבקש את עזרתו במטלות כמו הבאת הטיטול, המוצץ, מילוי מים באמבטיה...
עזרה בכל הקשור למשפחה ולבית כמו: לסדר את החדר, לפנות מהשולחן, הכול על פי גילו ומידת יכולותיו.
ד.בילוי משותף– לקבוע שעה בשבוע בה ההורים או לפחות אחד מהם מבלה עם הילד לבד - לקרוא לו ספור, לשחק.....
לראות ביחד סרט שילד יבחר להשתדל שזו תהיה בחירה של הילד.
ה. לנהוג בטבעיות- לא להסתיר רגשות שמחה כלפי התינוק החדש. כפי שאתם עושים כלפיו מאז נולד וגם זה כלפי זה כהורים .
ו.לאפשר אינטראקציהבין האחים. גם חום ואהבה וגם ביטויים של כעס וקנאה. כמובן לשים גבולות כשמדובר באלימות כלשהי.
במקרה כזה להרחיק את הילד כפי שמרחיקים מפני כל סכנה.
ה.להקפיד להמשיך ולהנהיג את החוקיםוההרגלים שהיו נהוגים בבית עד שנולד התינוק. שינה במיטה שלו, הליכה לישון בשעה
הקבועה, אכילה באותו המקום, להמשיך וללכת לגן כרגיל.... ולהוסיף כללים לפי הצורך.
ו.הסכמים– להתחיל לבנות מערכת הסכמים עם הילד. כן, גם ילדים קטנים יכולים לעמוד בהסכם.
לקנות רק אם יש צורך - לעיתים על מנת לפצות את האח ישנה נטייה לקנות באופן שווה - על כל קנייה לתינוק גם לאחיו
הבכור (משחק, בגד) אין צורך, זה מעורר שוב את שאלת הקיפוח.
ז.להקשיב לביטויי אומללות - אך לא להיגרר ולהגיב בהתנצלות או בהוכחות על כך שאינו צריך להרגיש כך וכדומה.
לגלות הבנה לסימני רגרסיה כמו הרטבה, בכיינות. לטפל בהם באופן ענייני וללא השפלות. אמירות כמו אתה ילד גדול, בוגר,
מיותרות לחלוטין.
ח.להוקיר על העזרה, שיתוף הפעולה, הסבלנות והעצמאות שהוא מגלה. גם אם הם מופיעים רק לעיתים.

"האם אמא ואבא עדיין אוהבים אותי ?"

זו יכולה להיות שאלה שתעלה בראשו של ילד שעומד להיוולד אח. אם עד כה היה ילד יחיד, שהיה במרכז תשומת הלב גם של הוריו ואולי גם של הסבים והסבתות (בעיקר אם הוא נכד ממין זכר וראשון) הרי שעם לידת האח הוא עלול לחוש כמו "המלך המודח" כפי שמכנה זאת אדלר במשנתו על ההשלכות שיש לסדר הילודה על התפתחות האישיות.
מצד שני אי אפשר להתעלם מהתהליך שעובר זוג ההורים שגם להם זהו בהחלט שינוי לא פשוט. מיום נישואיהם הם עוברים שינויים לא מעטים ומשמעותיים. מזוג שזה עתה החל את צעדיו המשותפים, הם הופכים למשפחה עם ילד אחד, ובעודם לומדים ומתאמנים על התפקיד ההורי הם צריכים להתמודד עם לידת הילד השני על כל השאלות וההשלכות כמו: האם נוכל לאהוב את הילד השני כמו את הראשון? האם נוכל לתת את אותה תשומת הלב? זאת בנוסף לחששות האחרים כמו התמודדות כלכלית וכו`.
להתייחסות ההורים יש השפעה לאופן בו יקבל הילד את התינוק חדש את הדמות הזו שנכנסה לחייו ולקחה ממנו את תשומת הלב.
עד כמה תהיה גדולה הטלטלה, עד כמה יהיה השינוי טראומטי לילד, עד כמה תשפיע על סגנון חייו תלוי הרבה מאד בהתייחסות ההורים.
הילד שהיה יחיד, לעתים שנה שנתיים ואולי יותר, חש את עוצמת החרדה של הוריו. הוא שואל שאלות, מקשיב וקולט ברגישותו הרבה,
על פי  התנהגות ההורה על פי תגובותיו על פי התשובות שיקבל, טון הדיבור והמילים בהן משתמש ההורה,האם אסון עומד להתרחש עליו ואם לאו.
הורים רבים חשים רגשות אשמה על "העוול הנורא" שנעשה לילד על כי נולד לו אח. רגשות האשמה מובילים את ההורים למסע של פיצוי, וריצוי, הרעפת מתנות, וויתורים. אט אט חודרים הדברים למודעותו של הילד והוא מתחיל להאמין שאולי אכן יש משהו במה שהוריו משדרים באופן ישיר או עקיף. אולי אכן נעשה לו עוול, אחרת לא ברור לו מדוע נעשה שינוי קיצוני ביחס היום יומי אליו היה
מורגל.
מרגע זה יהיה עסוק בשאלה שלגביו היא קיומית: מקומו וערכו במשפחה. החשש שמא יאבד את מעמדו מעוררת גם בו חרדה גדולה אשר מובילה אותו להתנהג בהתאם. בדרך כלל הבחירה שלו, זו המאפיינת ילדים בכורים רבים, תהיה להתאים עצמו לציפיות ההורים, להיות הילד הטוב, הממושמע, הצייתן, המרצה, האחראי מדי......... הוא יעשה הכול כדי לשמור על מקומו, להיות אהוב ורצוי.
כפי שאמרתי, תסריט זה יתרחש כאשר ההורים חשים רגשות אשמה אך תסריט אחר לגמרי יתרחש אם המסר שיועבר יהיה המסר ההפוך: התינוק חדש שהצטרף למשפחה שלנו עומד להוסיף שמחה ואושר. כולנו נצא נשכרים מכך"
מה אם כן כדאי לעשות. באיזה תסריט אנחנו כהורים נבחר?
כיצד ליצור אצל הילד תחושה ביטחון שהוא חשוב ושייך גם אם נוסף עוד משהו למשפחה. 
א. שיתוף – לשתף בחוויות שקורות עם התינוק - מה אכל, מתי ישן, מתי חייך...  לשתף במה שעובר ההורה - קמתי באמצע הלילה כדי                        
                  האכיל אותו, ישנתי כי הייתי עייפה... ועוד מחוויות שאינן קשורות לאח - עבודה, מקרה מעניין שקרה...
ב.התייעצות - להתייעץ איתו בנוגע לתינוק במה כדאי להלביש אותו כיצד להרגיע אותו... וכמובן
                    בדברים הקשורים אליו בלבד- במה ירצה לשחק, מה ירצה לאכול .. או בעניין משפחתי רלוונטי המתאים לגילי ויכולותיו
ג. בקשת עזרה – לבקש את עזרתו במטלות כמו הבאת הטיטול, המוצץ, מילוי מים באמבטיה...
                     עזרה בכל הקשור למשפחה ולבית כמו: לסדר את החדר, לפנות מהשולחן, הכול על פי גילו ומידת יכולותיו.            
ד. בילוי משותף – לקבוע שעה בשבוע בה ההורים או לפחות אחד מהם מבלה עם הילד לבד - לקרוא לו ספור, לשחק..... 
                          לראות ביחד סרט שילד יבחר להשתדל שזו תהיה בחירה של הילד.
ה. לנהוג בטבעיות - לא להסתיר רגשות שמחה כלפי התינוק החדש. כפי שאתם עושים כלפיו מאז נולד וגם זה כלפי זה כהורים . 
ו. לאפשר אינטראקציה בין האחים. גם חום ואהבה וגם ביטויים של כעס וקנאה. כמובן לשים גבולות כשמדובר באלימות כלשהי.
                           במקרה כזה להרחיק את הילד כפי שמרחיקים מפני כל סכנה. 
ה.להקפיד להמשיך ולהנהיג את החוקים וההרגלים שהיו נהוגים בבית עד שנולד התינוק. שינה במיטה שלו, הליכה לישון בשעה    
                        הקבועה, אכילה באותו המקום, להמשיך וללכת לגן כרגיל.... ולהוסיף כללים לפי הצורך. 
ו. הסכמים – להתחיל לבנות מערכת הסכמים עם הילד. כן, גם ילדים קטנים יכולים לעמוד בהסכם. 
                לקנות רק אם יש צורך - לעיתים על מנת לפצות את האח ישנה נטייה לקנות באופן שווה - על כל קנייה לתינוק גם לאחיו          
                 הבכור (משחק, בגד) אין צורך, זה מעורר שוב את שאלת הקיפוח. 
ז.להקשיב  לביטויי אומללות - אך לא להיגרר ולהגיב בהתנצלות או בהוכחות על כך שאינו צריך להרגיש כך וכדומה.
               לגלות הבנה לסימני רגרסיה כמו הרטבה, בכיינות. לטפל בהם באופן ענייני וללא השפלות. אמירות כמו אתה ילד גדול, בוגר,       
                 מיותרות לחלוטין. 
ח. להוקיר על העזרה, שיתוף הפעולה, הסבלנות והעצמאות שהוא מגלה. גם אם הם מופיעים רק לעיתים.
 
ילדים אשר הוריהם קיבלו הדרכה בסדנא או באימון משפחתי, עברו את השינוי בצורה חלקה ואף קיבלו את התינוק בשמחה. הם יכלו לראות את היתרונות בלהיות ילד בכור, מעמדם ותחושת הערך שלהם לא נפגמה והם הצליחו לפתח תחושת אחריות ועצמאות.


אני ממליצה לכם על האתר "מפת הילדים"  www.kidsmap.co.il - בו תוכלו למצוא מסגרת לילד שלכם בקלות ובנוחות על גבי מפה.